שמיטה זה קודם כל לשמוט. לעזוב הכל. פשוט לעזוב. את הכסף, את המחרשה, את האחיזה במציאות. את המחשבה כאילו פעולתנו היא זו שמצמיחה את הירקות.
קורא לנו הקב"ה פעם בשבע שנים: "תסתכלו, האדמה מצמיחה תבואה גם בלעדיכם!" ואנחנו, משתאים, מגלים שהאדמה מצמיחה גם בלעדינו. מסתבר, שהאחיזה הזאת שלנו בחיים, המחשבה שאנחנו יכולים לדעת לאן ללכת, לאן להוביל- היא טעות ביסודה.
דרך אגב, כמו בכל ענייני השמיטה, ניתן להשוות את הדברים גם כלפי השבת. פעם בשבוע, הקב"ה עוצר אותנו ומזכיר לנו שאנחנו, איך לומר, לא בדיוק בראנו את העולם. וזה נכון שאנחנו עוד מסוגלים להרכיב חלקיקים ורכיבים ולייצר מוצרים טכנולוגיים, ואפילו מוצרים מתוחכמים. אבל מי שברא את העולם בשישה ימים- זה לא אינטל, לא טבע ולא סיסקו.
שנת השמיטה, מזווית הראייה הזאת, בסך הכל באה לעקור מהשורש את המחשבה שאנחנו יודעים הכל, ומסוגלים לדעת לאן לכוון, מה יהיה העתיד, ומהו התהליך הנכון. תכנון זה נחמד, אבל זה בסך הכל מחשבה. לא הרבה יותר מזה…
פעם בשבע שנים האדמה נשמטת מתחת לרגלנו, ומזכירה לנו שיש יועץ אחד בעולם, שיודע לאן הדברים פועלים.
פרשת בהר – מה זה שמיטה?
שמיטה זה קודם כל לשמוט. לעזוב הכל. פשוט לעזוב. את הכסף, את המחרשה, את האחיזה במציאות. את המחשבה כאילו פעולתנו היא זו שמצמיחה את הירקות.קורא
