הפרשה פותחת בדיבור אלוקי של ה' וציווי למשה שהפך לאחד מסמלי העם היהודי " וַיְדַבֵּר אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם–קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם." מיד לאחר הציווי התורה מפרטת בפרשת קדושים רשימת מצוות ארוכה שפורטת את הקדושה למעשי היום יום שלה. בקריאה "קדושים תהיו" באים לידי ביטוי שני עניינים חשובים. הראשון, קריאה המבדילה את עם ישראל משאר העמים ונותנת להם כיוון ודרך. כפי שכתב הרב זקס: "להיות קדוש משמעו להעיד על שכינתו של אלוקים בחיינו ובחיי עמנו. יהודי הוא מי שמעיד בקיומו על האחד שמעבר לו. להיות יהודי משמעו לחיות מתוך מודעות לשכינה האלוקית שבקרבנו… " והעניין השני, התפקיד החשוב הזה של עם ישראל אינו של יחידים, אלא של כל העם בכללותו. התורה מציינת כאן "דַּבֵּר אֶל-כָּל–עֲדַת בְּנֵי–יִשְׂרָאֵל" כי כפי שכתב האלשיך: יש בני אדם שטועים ואומרים כי לא כל אדם מישראל ראוי להיות קדוש ,אך באמת אין איש בישראל שלא ישיג, אם ירצה, את מעלת הקדושה. הכל ראויים לכך.
מעלת הקדושה נשמעת רחוקה ובלתי נתפסת אצל רוב האנשים. אך מצד האמת הקדושה מורכבת מדברים בסיסיים, העוסקים בחיי היום יום. גם אם היכולת הלימודית והמוסרית ערכית נראית רחוקה לתלמידים, עד כדי משהו בלתי אפשרי, בתיווך שלנו כמורים ניתן להנגיש להם את הדברים בבחינת , "תערוך לפני שולחן".
פרשת בהר – מה זה שמיטה?
שמיטה זה קודם כל לשמוט. לעזוב הכל. פשוט לעזוב. את הכסף, את המחרשה, את האחיזה במציאות. את המחשבה כאילו פעולתנו היא זו שמצמיחה את הירקות.קורא
