ויקהל – שקלים – יוצרים קהילה

פרשת ויקהל מביאה עמה רגע מיוחד בו בני ישראל מתחילים את תהליך הפיכתם מקהל של אינדיבידואלים לקהילה שהינה ישות אחת
בפרשה מסופר על התרומה שנותנים בני ישראל לצורך בניית המשכן ועל האופן הממשי בו נבנה המשכן, כולל מתן ציווים מדוקדקים מאוד לגביו.
פרשת "כי תשא" מסתיימת בתיקון חטא העגל – משה יורד כאשר הלוחות השניים שכתב ארבעים יום ולילה בידו, ועור פניו קורן, עד כדי כך שבני ישראל חוששים לגשת אליו. פניו הקורנות ממשיכות ללוות אותנו לפרשת ויקהל-פקודי, ולאורן מתחילה פרשת המשכן. המילה הפותחת המכניסה אותנו לתוך המקום הנפשי-רוחני בו נמצאים בני ישראל עתה, היא 'ויקהל'.
"וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – משה אינו אוסף את העם ולא מבקש מהם להתקבץ. אז מה אם כן נעשה? רש"י מסביר: "והוא לשון הפעיל שאינו אוסף אנשים בידיים אלא הן נאספים על פי דיבורו". משה מצליח בכוח דיבורו לכנס את כל האנשים יחדיו ולייצר קהילה. קהילה כזו מסוגלת להתכנס בכוחות עצמה על פי אותו דיבור של משה אותו שמעו, ולהפוך למעין גוף אחד. ההבדל בין קהל לקהילה הינו דק ועדין – בקהל נמצאים אנשים העומדים יחד ומקשבים אולם הם עדיין ישויות אינדיבידואליות. קהילה לעומת זאת, הופכת לגוף עצמאי, לכוח מניע בפניי עצמו, לישות אחת.
אז איך יוצרים את תחושת הבית הזו? כיצד יוצרים מרחב סביבתי-קהילתי ההופך להיות הדבק המאחד את הקהל? הציווי הראשון בפרשתנו, כינוס הקהילה מתוך תחושת הביתיות והדבק הקהילתי, נעוץ בקדושת השבת. כח הקהילה החזק והגדול ביותר טמון בתוך סוד השבת. ההתחברות הגדולה של הקהילה יחד ודיבוק החברים זה בזה מתרחשים בשבת כשמלאכת היום היא שביתה, במרחב של פנאי. כך במהותה, יוצרת השבת קהילה ולא רק הקהילה יוצרת שבת.
השבת, הינה עמוד התווך העמוק ביותר של העולם היהודי, ודרכה אפשר להיפגש עם הזהות היהודית איש איש וביתו.
לבנות קהילה, הנאספת בזכות עצמה ובעלת כח מניע, הינה פעולה קשה ומייגעת מאוד, אולם כשיש משענת כמו השבת במהלך שבוע המלאכה, כשיש 'לקראת שבת לכו ונלכה', ניתן לכנס קהילה סביב עולם תוכני-ערכי מורכב ואמיתי, סביב המהות הפנימית שלנו כיהודים – שמור וזכור את יום השבת לקדשו.
בבית הספר נאספים תלמידים המהווים כל אחד אינדוידואל לעצמו. כל תלמיד מעוניין להיות חלק מקהילה. אך פרק הזמן הנדרש להתגבש כקהילה תלוי אף הוא באינדוידואלים. לכל אחד יש את קצב השיתוף שלו ולעיתים צריך לייצר את הרצון של התלמיד להיות חלק מהציבור ,הקהילה. לשמחתינו ישנה הצלחה וכל קהילת בית הספר פועלת כגוף אחד מתוך תחושת ביתיות ומשפחתיות. אין ספק שהתלמידים נושאים עיניים אל הצוות ורואים דוגמא לקהילה מצליחה.